סיפור חייו
בן מרי וחיים. נולד בחדרה ביום י"ז בתמוז תשכ"ו (6.7.1966), כבן בכור להוריו. דני גדל והתחנך בנתניה.
דני למד בבית-הספר ע"ש איתמר בן אב"י ולאחר-מכן למד ארבע שנים בבית-הספר התיכון 'אורט' במגמה למיכניקה עדינה. דני היה ילד ונער רגיש, מתחשב בסביבתו ומגיש עזרה בעת הצורך. קפדן מסודר ואוהב דברים יפים, מבטיח ומקיים. אוהב מושבע של מוסיקת הגל החדש, אוהב ספורט, במיוחד כדורגל וכדורסל. אוהב נסיעות וטיולים סביב העולם. כל אשר אהב דני השתדל לממש וזאת בדרכו שלו על הצד הטוב ביותר.
בנובמבר 1984 גויס דני לצה"ל ושירת בחיל-הים בחיפה. היה תותחן חרטום על ספינת דבור, עליה שירת בנאמנות ובאהבה. לאחר תקופה עבר דני קורס חובשים. בנוסף לתפקידו כתותחן חרטום בספינה, הוטל עליו תפקיד נוסף והוא הפך גם חובש הספינה. הממונים עליו מצאו שדני יוכל למלא שני תפקידים בצורה הטובה ביותר, זאת עקב תכונותיו המתאימות. כל זאת עד אשר הגיע היום הנורא.
דני יצא למשימה עם כל צוות הדבור עליו שירת. הם יצאו לפנות-ערב ביום שני ה- 17.2.1986 להפלגה בכיוון צור וצידון. כל הלילה עבר בשלום.
בבוקר יום שלישי, ט' באדר א' תשמ"ו (18.2.1986), כאשר עמדו כבר לחזור, צלפו על הספינה מחוף צור וצידון. דני נפגע בעורק הראשי ליד המפשעה ותוך ארבע דקות החזיר את נשמתו לבורא.
דני הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בנתניה. הותיר אחריו הורים ושני אחים – רונן וקובי. לאחר מותו הועלה דני לדרגת סמל.
(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון)
2 תגובות
שירתתי באותו דבור (854) ובאותו תפקיד כשנתיים לאחר מותו.
זכור לי שנשלחנו כל צוות הספינה ביום האזכרה שלו לביקור בבית הוריו ואני מבין שעד היום חיל הים שולח צוות של אחת מספינות הפלגה להשתתף בטכס האזכרה השנתי שנערך בבית העלמין הצבאי בנתניה.
הבוקר שמעתי ברדיו בדרך לעבודה את אחיו הצעיר רונן מספר את סיפורו של דניאל. מאוד מרגש.
יהי זכרו ברוך!
תמיד אזכור ולא אשכח את נשימותך האחרונות בקרב של המחבלים הארורים מול צור.