זוכרים את הימים שהים היה הבית, הצוות היה משפחה, והאופק היה הגבול היחיד?
בפלגה 914 חווינו רגעים שלא שוכחים, יצרנו קשרים עמוקים, ועיצבנו יחד את מי שאנחנו היום. עכשיו הגיע הזמן לאחד את כל הזיכרונות והסיפורים — בקהילת בוגרי פלגה 914.

להיות חלק מהקהילה, זה לחזור הביתה.
זו הגאווה שממשיכה ללוות אותנו, המצפן שמכוון אותנו, והרוח שמזכירה לנו מי אנחנו — גם הרבה אחרי הירידה מהספינה.

מי שהפליג ב-914 יודע: הקשרים בצוות לא מתפוגגים. הם נשארים איתך — כמו שקי המלח מתחת לעיניים, כמו השעות במשמרות, כמו הפלאברות והטלטולים.
בקהילה אנחנו שומרים על הרוח הלוחמת, המורשת, גאוות היחידה — ובעיקר על החברות.

גם אם רובנו כבר לא מפליגים בפלגה, החברות בקהילה מאפשרת לנו להמשיך לתרום — לחזק את לוחמי ההווה, ולהישאר מחוברים ללוחמי העבר.

פלגה 914 זורמת לנו בדם. איך לא?

פעם דבורן – תמיד דבורן